דיני עבודה

מהם פיצוי פיטורין?

חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, הינו החוק העוסק  בסיום העבודה.בכול אחת מהאפשריות הקבועות בחוק, קרי במקרה של התפטרות ולחילופין, במקרה של פיטורים. פיצויים הינם סכום כספי שמגיע לעובד שפוטר ממקום העבודה. על פי החוק המעסיק מחויב לשלם פיצוים לעובד שפוטר על ידו, כשהסכום מהווה פיצוי על אבדן הפרנסה.

מי זכאי?

עובד שעבד במשך לפחות 12 חודשים רצופים ופוטר מעבודתו, זכאי לתשלום פיצויי פיטורין. בעניין זה, קיימת פרקטיקה לפיה גם עובד שפוטר בסמוך ל 12 החודשים, קרי בחודש ה 11 לעבודתו, יהיה זכאי לפיצוי פיטורין. לגופו של עניין, ככל ויתגלה כי תכלית הפיטורים הינה להימנע מתשלום פיצויי הפיטורין, הרי שלעובד תהיה הזכאות המוחלטת לעמוד על זכויותיו בבית הדין לעבודה. זאת ועוד, שנת עבודה רציפה, תיחשב גם במקרים בהם הלכה למעשה העובד לא עבד שנה שלמה ברציפות, וכך למשל רצף עבודתו נקטע בשל שירות מילואים, שביתה והשבתה, מחלה, ימי אבל, חופשת לידה ועוד. בעניין זה, הפסקת העבודה למשך תקופה שאינה עולה על 3 חודשים, לא נחשבת לפי חוק פיצויי פיטורין כפגיעה ברציפות העבודה, ובמקרה שכזה עובד זכאי לשוב לעבודתו כאשר מלוא התנאים הפנסיוניים וייתר הזכויות שנצברו לו, נשמרות לו כיאלו מעולם לא עזב. שווי הפיצויים הינם בגובה השכר החודשי, בעבור כל שנת עבודה שבה עבד העובד. יודגש כי, ב לא מובאים בחשבון רכיבי שכר כגון: שעות נוספות, נסיעות והבראה.

סכום הפיצויים נקבע על  המשכורת החודשית האחרונה של העובד כפול מספר שנות הוותק שלו בעבודה, ולדוגמא – עובד שהועסק תמורת שכר חודשי של 10,000 ברוטו וזאת למשך 4 שנים. סכום הפיצויים במקרה הזה הינו 40,000 ₪ (וותק של 4 שנים *  שכר חודשי של 10,000 ₪ ).

זכאות לפיצויי פיטורין במקרה של התפטרות

ככלל מי שמתפטר אינו זכאי לפיצויי פיטורין, ואולם ישנם חריגים לחוק שבמסגרתם גם אם העובד התפטר בעצמו, הוא זכאי לפיצויי פיטורין:

התפטרות בשל מצב רפואי - התפטרות בשל מצב בריאותי של העובד או של בן משפחתו.

התפטרות לאחר לידה – התפטרות , כאשר הזכאות הינה תוך תשעה חודשים מיום ה, על-מנת לטפל בילוד. זכות זו שמורה לאחד ההורים בלבד. קיימת פסיקה לפיה זכות זו תקפה גם במקרה שההורה המתפטר מצא עבודה המקלה עליו בטיפול בילוד ולא רק לעובדים שהפסיקו לעבוד.

התפטרות עקב שינוי מקום מגורים – שינוי מקום מגוריו של העובד, בנסיבות מיוחדות, כגון מעבר לרגל נישואיו ליישוב בישראל בו היה גר בן-זוגו, או מעבר ליישוב חקלאי מיישוב שאינו יישוב חקלאי, או ליישוב באזור פיתוח מיישוב שאינו באזור פיתוח, מקנים אף הם את הזכות להתפטר בדין מפוטר ולמעשה לקבל את מלוא הזכויות כיאלו העובד התפטר.

התפטרות בשל הרעה בתנאי העסקה – בהתאם ל, אם עובד התפטר בשל "הרעה מוחשית" בתנאי העבודה, או בשל נסיבות אחרות ביחסי העבודה שבהן אין לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות שלו כפיטורים, ובלבד שהעובד מסר למעסיק הודעה בכתב אודות ההרעה כאמור, והמעסיק לא תיקן ההרעה בתוך המועדים הקבועים נסיבות. שעשויות להיחשב כמצדיקות התפטרות המזכה בפיצויי פיטורים הינם למשל: עיכוב בתשלום השכר, תשלום שכר חלקי בלבד, אי תשלום זכויות קוגנטיות כמו: דמי הבראה, חופשה שנתית וכיו"ב. העברת מקום העבודה למקום אחר. מעקב אחר העובד ופגיעה בפרטיותו. שינוי מהותי בשעות העבודה - למשל, דרישה מאם שעובדת במשרת אם (קרי, חצי משרה) לעבור למשרה מלאה. הורדה בדרגה או הפחתה בשכר. הרעה בתנאים הפיזיים של מקום העבודה - למשל, מעבר לקומה גבוהה יותר ללא מעלית, חדר צר יותר, חדר עם שותפים וכיוצ"ב.

שלילת פיצויי פיטורים

על פי רוב, בתי הדין לעבודה מכירים בזכותם של מפוטרים לפיצויי פיטורים, בעיקר מתוך הבנת יחסי הכוחות בין המעסיק הלכאורה "חזק" אל מול העובד הלכאורה "חלש", ופסיקתם תהה בדרך כלל לטובת העובד (בהערת אגב, ייאמר כי בסופו של יום ההכרעה של בתי הדין, תקבע בהתאם לנסיבות ולראיות של כול מקרה באופן פרטני).

עם זאת, קיימים מספר מקרים בהם בית הדין ידון במקרה בכובד ראש, בשלילת פיצוי פיטורים (שהינה סנקציה מרחיקת לכת) וזאת למשל, כאשר המעסיק טוען שהעובד אשר פיטר גנב, הונה, רימה וגרם נזק במתכוון למעסיק וללקוחות שלו.

מקרים בגינם ששוללים פיצויים

ישנם מספר מקרים שבגינם המעסיק רשאי לדרוש שלילת פיצויי פיטורים מעובד אשר פיטר. גניבה, אלימות פיזית ולעיתים גם מילולית, הינם חלק ממקרים רבים אשר מגיעים לשולחנם של דייני בתי הדין לעבודה. נטל ההוכחה להוכיח שעובד אכן היה מעורב במקרים מסוג זה הינו לפתחו של המעסיק.

משרדנו מייצג מעסיקים, ולא אחת הצלחנו להוכיח בפני בית הדין, כי שלילת פיצוי הפיטורין בחלק מהתיקים שייצגנו בהם, הינה סנקציה ראויה ונכונה.

המשמעות של סעיף 14 לחוק:

סעיף 14 לחוק זה, אשר כותרתו הינה "פיצויים ותגמולים", עוסק בחישוב פיצויי פיטורים כאשר במהלך העבודה בוצעו הפרשות של המעביד והעובד לקרן הפנסיה,  ו/או קופת תגמולים.

 כאמור במאמר זה, חוק פיצויי פיטורים קובע כללים לתשלום פיצויי פיטורים לעובד, כאשר

 סעיף 14 מסדיר את האפשרות שכספי פיצויים המופרשים באופן שוטף לקופה כלשהי, יבואו במקום תשלום פיצויי פיטורים לעובד שפוטר.

כפי שפורט במאמר זה, הרי שבמקרה "הרגיל", עובד זכאי לפיצויי פיטורים בהתקיים שני תנאים בסיסיים מצטברים – הראשון: הוא היה מועסק 12 חודשים רציפים והשני: יחסי העבודה נסתיימו בפיטורים. כאמור במאמר זה, הרי שבמידה והעובד בחר להתפטר מיוזמתו, אובדת לו הזכאות לפיצויי פיטורים אלא בהתקיים החריגים הקובעים בחוק ואף הם מובאים במאמר זה. בעניין סעיף 14 נוסיף כי, בניגוד לקבוע בסעיף 4 לתקנות פיצויי הפיטורין ובסעיף 12 לחוק פיצויי פיטורין, שמסדירים את נושא הפיצויים, הרי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין קובע כי במידה וחל הסעיף על בסיס הסכם קיבוצי או אישור כללי של שר העבודה ו/או על ההסכם העבודה האישי של העובד, הרי שהפיצויים יחושבו לפי הכספים שקיימים בחיסכון הפנסיוני של העובד.